מודל הדו – שיח המוצע אינו מגדל פורח באוויר , מליצות נאות ותו לא , וראוי להעניק לו תרגום משפטי יישומי מדויק . עיקרו בכך שיש להטיל על שופטים ועל מחוקקים את החובה לשקול את עמדת המשפט העברי במהלך עיצוב החקיקה ובקבלת החלטות שיפוטיות , וכלשונו של חנינה בן – מנחם : יש להטיל " חובת היוועצות " במשפט העברי . היוועצות זו יכולה שתהיה בדרך של היכרות בלתי אמצעית עם מקורות המשפט העברי או , כפי שסביר יותר , בדרך של קבלת חוות דעת מאת בעלי מומחיות בתחום . חובת היוועצות זו במשפט העברי אינה קובעת מראש אם יאומץ המשפט העברי אם לאו , אלא מעצבת את תהליך הדיון . דרישה תהליכית זו ניתנת למדידה ולהערכה באמצעות בדיקה של פסק הדין ( כשמדובר בהחלטה שיפוטית ) או של דברי ההסבר להצעת החוק ושל דיוני הכנסת ( כשמדובר בחקיקה ) — אם הונחה חוות דעת על פי המשפט העברי לפני השופטים והמחוקקים , ואם היא נשקלה בשיקוליהם . במילים אחרות , אמנם אין הכרח שבכל מקרה ומקרה תאומץ עמדת המשפט העברי , אולם הדעת אינה סובלת כי בית המשפט יביא את לחמו מרחוק — מן המשפט האמריקני או הגרמני — ובלא שלכל הפחות ישקול את עמדת המשפט העברי ויהיה מודע לה . ...
אל הספר