הנה אמא שעומדת על סף גילוי . כמו שקורה פעמים רבות , גם הפעם , אלה שעותיה הקשות שבישרו על התפנית . בשעות אלה האפלה גברה עד כדי כך שהיא נאלצה להודות שהיא הגיעה למבוי סתום . הנגיעה בזה מילאה אותה בכאב . כשרק בנה בכורה היה , היא הצליחה לשרת אותו באופן מתקבל על הדעת , ונדמה היה שעוד ילד אחד לא יעשה הבדל מהותי . במחשבה לאחור , היא רואה שסדקי המשבר התהוו כבר בימים הראשונים אחרי לידת אחותו . עכשיו , שלוש שנים מאוחר יותר , היא חשה שהיא איבדה את הטעם לחייה . כל עוד היה רק הוא , היא הצליחה לנווט בין הטיפות , להיות מסורה לו כל כולה , בלי לאבד את עצמה בדרך . יתרה מזו , היא גילתה שהנתינה היומיומית הרחיקה אותה מדיכאונות גיל ההתבגרות , שבעבר שלחו זרועות תובעניות אל תוך בגרותה . היא הייתה אמא רגישה עם לב חומל וגדול , אשר היטיבה להבין ללבו דווקא מתוך הקשיים שעברה בחייה . לא פעם היא מצאה עונג גדול ביכולת לבטל את רצונה מול רצונו ולשרת אותו במלואה . בחיים יש כבר כך מספיק קושי , אמרה לעצמה , היא אינה צריכה למנוע ממנו את ידה הרכה . כך , גם כשהייתה עייפה , השמחה הפעוטה שלו הדריכה אותה ומילאה את לבה עדנה . איך...
אל הספר