אבל האם זה מותר ? האם מותר להורה לעמוד כך במלוא עוצמתו פתוחת הידיים מול ילדיו הקטנים ? האם זה " הוגן " ? אנא , העוצמה הזו אינה סתם כוח , ואינה מתבטאת בהכרח בהטלת מרות ובצעקות הדוחקות את כל שאר הנוכחים הצדה . זוהי איכות פנימית , סוג של התייצבות שאדם מתייצב כשהוא מפסיק " לשחק הוגן " , ומבין מחדש שעוצמתו היא אחריותו . אני מניח שזה נכון באופן כללי , בטח שזה נכון לגבי ההורה , שעוצמתו אינה ככל עוצמה אחרת , אלא מגלמת את אחריות מנהיגותו . אומר זאת באופן מפורש – הורות דורשת מנהיגות , ומנהיגות – טוב לה שתהיה מנהיגות טובה ובמלוא עוצמתה . * * * למה , בעצם , צריך את המנהיגות הזו ? שאלה זו אינה נשאלת רק מתוך תהייה הגיונית – שורשה נטוע בעמדה רגשית אשר בחיי היומיום , ספקותיה הרבים מכרסמים במנהיגות ומנקזים ממנה כל עוצמה אמיתית . ההורה שחש חלול מול עוצמת רצונות ילדיו מרגיש שבאמת הוא אינו מבין . נראה שהם יודעים מה הם רוצים , והוא , חוץ מזה שהיה שמח למעט שקט ושלום בביתו , אינו ממש עומד על דעתו . ולמה שיתעקש , בעצם , שילכו לישון בשמונה ? האם רק משום שהוא עייף וזקוק לשקט ? האם נכון להעדיף את רצונו על פני רצ...
אל הספר