מחדל לגדל ברור , אנחנו רוצים את טובתם של ילדינו . כמעט כל הורה שנעצור לשאול יראה זאת כמובן מאליו . רוצה הוא להושיט את ידו אל ילדו ולתמוך בו שיגדל ויפרח , יעלה ויצלח . אך בפועל , לא פעם קורה שאותה יד עצמה , שבאה מתוך כוונת לבנו הטהורה , במקום להרים את הילד , יורדת עליו , דוחקת ומצמצמת אותו ומכבה בו דברים רבים . עניין זה בא לידי ביטוי באלף דרכים שממלאות את היומיום שלנו – באופן שאנו גוערים בו , רוצים ממנו דברים , מנסים לעצב את התנהגותו , לא מבינים אותו , לא מכבדים אותו , לא מעריכים את כוחותיו , רוצים שיהיה אחרת , משווים , דואגים , רוצים בטוב ... כל אלה נוטים להסתכם בעומס כבד של שליליות , שרומס אותו וחוסם את אופקיו . * * * מה שפוגע בו היא לא עצם העובדה שאנו מתייצבים מולו , אלא שבעודנו עושים זאת , אנו רואים אותו בעין רעה . בצדקנותנו אנו מתגייסים למגר איזה עניין מן השורש ( לטובתו ) , ובדיעבד מסתבר לנו שהשורש הזה זה הוא עצמו . לא העובדה שאנו מתייצבים , אלא המקום שממנו אנו פועלים , וההוויה הממלאת את נפשנו בשעה שאנו פועלים – הם אלה שעושים הבדל . הדיוק כאן , על פרטי פרטיו , נושא רפואה גדולה . * ...
אל הספר