על פי הדרישה המעוגנת בסעיף 19 לחוק העונשין ( דרישת המחשבה הפלילית ( , כאשר עיתונאי אינו יודע על עצם קיומו של ההליך בדלתיים סגורות או על צו איסור הפרסום אין לו אחריות פלילית בעניין זה , כלומר : ללא ידיעה על הליך משפטי ( למעט החריגים הרלוונטיים בחוק בתי המשפט ( או על צו איסור הפרסום , מותר לפרסם כמעט כל דבר , לפחות מבחינת דיני העונשין . בפועל , כדי למנוע פרסומים על הליך משפטי , המשטרה מעבירה בדרך כלל לכלי התקשורת את צו איסור הפרסום , ולעיתונאים שמנסים לגשת לתיק בית המשפט נמסר כי ההליך מתנהל בדלתיים סגורות . אם עיתונאי ידע על צו איסור הפרסום ובכל זאת פרסם ידיעה בעניין , הוא חשוף להעמדה לדין בגין הפרת הסעיף הרלוונטי בחוק בתי המשפט שמתוקפו הוצא הצו . לפי סעיף 70 ( ו ( העונש בגין עברה זו הוא מאסר של שישה חודשים , וייתכן שהוא יואשם בביזיון בית משפט ואף בהפרת סעיף 287 לחוק העונשין ( הפרת הוראה חוקית ( . 85 הצעת חוק בתי המשפט ( תיקון — הגבלת תוקפם של צווי איסור פרסום ( , התש " ע - , 2010 פ / . 2474 / 18 86 ראו לדוגמה ע״פ ( ת״א ( 231 / 81 מדינת ישראל נ׳ רונן , פ״מ תשמ״ב ( . 189 ) 2 לא כך לעניין ...
אל הספר