שאלת ארץ ישראל – הדיון בציונות הדתית בשנות ה-50 על כיבוש הארץ

לשאלת היחס לארץ ישראל יש קשר הדוק לסוגיית הפעלת הכוח . עמדה תקיפה בסוגיית ארץ ישראל , דרישה ושאיפה לשחרור חבלי מולדת מלוות , בדרך כלל , בעמדות לוחמניות בסוגיות ביטחון ישראל , המעודדות את פיתוח העצמה הצבאית . תת - פרק זה יסקור וידגים את שאלת היחס לשחרור חבלי מולדת החל מתש " ח ועד לאחר מבצע סיני , ויקשור אותה לסוגיית היחס לכוח . כבר בדברי המבוא הוצגה עמדתה המדינית התקיפה של הציונות הדתית בסוגיית ארץ ישראל . ראשי הציונות הדתית , הן מנהיגי המזרחי הן מנהיגי הפועל המזרחי , היו תמימי דעים בסרבנותם המדינית לתכניות חלוקה שונות בימים של טרם הקמת המדינה . הטענה המרכזית הייתה כי הבעלות על ארץ 134 ראו לעיל , עמ ' , 37 והערה 64 שם . ישראל היא עניין דתי אשר חף מכל שיקול היסטורי חולף . עקרונית , יש ליהודים זכות על ארץ ישראל והם אינם רשאים לוותר על חלקי מולדת . העמדה הזו נטועה עמוק בתשתית האמונית הדתית - לאומית וביטוייה ברורים לאורך כל שנות ה - . 50 אכן , כאשר הגיעו הדברים לידי הצורך בהכרעות פרגמטיות התפשרו בדרך כלל מנהיגי התנועה וויתרו על עמדתם העקרונית אל מול המציאות הדוחקת לפתרון . כך מצאה עצמה הציו...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה