עדיין מוקדם להיפרד מרנאן חוקר המקרא . נותר לנו לבחון עוד מאפיין מיוחד של יצירתו . כבר ראינו שבסוגיות של מה שמכונה הביקורת הגבוהה סירב רנאן ללכת בדרכם של החוקרים שאת עבודתם הוא מכנה " מיקרוסקופית " . לעומת זאת , הוא גילה דקדקנות רבה בדונו בסוגיות מתחום ביקורת נוסח המקרא ( או ביקורת הטקסט ) , שם עסק במיוחד בנסיבות ובאופן גרימת נזק לטקסטים המקוריים ושיבושם , בגלל רשלנותם של מעתיקים . הן בספריו והן בהרצאותיו אהב רנאן יותר מכול לעסוק בשיטות ההעתקה ובשיבושי הטקסט שלהן . כאן באה לידי ביטוי " הפילולוגיה המחמירה " שלו , זו שלה הטיף בקביעות בהרצאותיו ב - . Coll è ge de France גם במובן הזה יכול היה רנאן לראות את עצמו כנושא דגלה וכממשיכה של המסורת המדעית הצרפתית המפוארת . הוא אמנם סלל בכל מקום נתיבים חדשים להשגת ידע מדעי ופתח אפשרויות חדשות לגילוי האמת , אך הוא לא יצר דבר מה חדש לגמרי , אלא צעד בעקבות החיים המדעיים של צרפת , וכך העשיר את האוצרות שנאספו על ידי קודמיו . בכל הנוגע לביקורת הטקסט , יכול היה להסתמך על המסורת שנוצרה בצרפת בתחום הזה , מסורת שראשיתה במאה השבע עשרה ( מורינוס , קפלוס , ווסיו...
אל הספר