ההתעמקות בתיאור אופיו של רנאן ההיסטוריון הסיטה אותנו מהנושא המרכזי שלנו . כאשר אנו עוסקים ביצירתו הגדולה של רנאן הסוקרת את תולדות עם ישראל , מחובתנו לבסס את הטענה שההיבטים האמנותיים הם אלה שעיצבו יותר מכול את חיבוריו . וכאן מתעוררת השאלה : האם האמן שבו הפריע לרנאן החוקר הביקורתי , ואם כן , באיזו מידה ? הרבה העלו את הטענה המוגזמת והלא מוצדקת , שפרשנות המקרא של רנאן מנוגדת לחלוטין לממצאים המדעיים העדכניים . זהו תיאור לא הוגן של נקודת המבט של רנאן על הסוגיות ההיסטוריות - מקראיות . לאמתו של דבר , הוא מקבל ללא סייג את הממצאים החשובים והמכריעים ביותר – לא רק בכל הנוגע להיסטוריה של המקרא , אלא גם בכל הנוגע להתפתחות המוסדות – והוא משלב אותם במבנה ההיסטורי שהוא מציע . על הבסיס הזה הוא מציע להבחין בשלושה שלבים בהתפתחות החקיקה והמוסדות בתקופת המקרא המיוצגים בתורה בהתאם להתפתחותם ההדרגתית בשלושת הספרים הבאים : . 1 הספר המכונה " ספר הברית " . . 2 ספר דברים . . 3 ספר " תורת כוהנים " , כפי שנערך בהתאם לצורכי המדינה והפולחן שלאחר גלות בבל ( קדם לו ספר יחזקאל ) . 98 ספר שמות הכולל את החוקים ( שמות כ - ...
אל הספר