להעלות על נס את תרומת יוון למסורות הגדולות , העתידות להפוך למורשת האוניברסאלית של התרבות האנושית . העובדות המקריות שסולון " ששאף להקים חברה צודקת המושתתת על התבונה " פעל בזמן כתיבת ספר החוקים של המלך יאשיהו או שממלכת ישראל חוותה את ימיה האחרונים כממלכה ריבונית במקביל לתור הזהב של תרבות יוון העתיקה , ושעזרא ונחמיה חיו בתקופתו של פריקלס והיו בני זמנם של הרודוטוס , אייסכילוס , סוקרטס והיפוקרטס קכח – כל אלה עוררו במוחו של רנאן שפע רעיונות . וכך , תוך כדי ביצוע משימתו העיקרית , סקירת תולדות עם ישראל , הוא אינו מחמיץ הזדמנות להעיף מבט אל ארצם של היוונים , שהעיסוק בה היה כה חביב עליו . במשך תקופה ארוכה התמקדה ביקורת המקרא בעיקר בחקר ההיבטים ההיסטוריים-ספרותיים שלו , וראתה כמטרה לפתור את הבעיות – שלא לומר , התעלומות – ההיסטוריות - ספרותיות העולות מהמקרא . הכיוון הזה של המחקר וכאמור , גם אופי המחקר , פיתו את החוקרים לנסות לחשוף את האמת על ההיסטוריה של המקרא ללא משוא פנים , שהרי במסגרת אחת קובצו בו יצירות ופרגמנטים , שנכתבו במשך מאות בשנים . תוצרים שונים של הגות ושל השראה דתית קובצו בו ליצירה אח...
אל הספר