ההיסטוריון של האמנות אינו צריך הצדקה מיוחדת כשהוא בא לעסוק בפיסול האיטלקי של הרנסנס . הרנסנס היה מרוֹם התרבות של אירופה , ובאמנות הרנסנס יש לאמנויות היפות מעמד נכבד , ובין האמנויות היפות גדול חלקו של הפיסול . הפיסול של הרנסנס היה אחד משיאי התרבות בעולם , והיו זמנים שאף היה ראש וראשון לאמנויות המתפתחות , והתגלמו בו מגמותיהן המתקדמות ביותר . עם זה היו לפיסול יחסי גומלין עם אמנויות אחרות – האדריכלות , הציור , והאמנויות הגרפיות . אמנות הרנסנס בכללה קבעה לה מקום מיוחד במסורת האמנות של מערב אירופה , ולא רק מפני שנוצרו בה יצירות מופת שלא היו כמוהן , ולא רק בגלל תפקידה הנכבד בתרבות זמנה ; הרנסנס היה התקופה האחרונה שבה היה לאסכולות העיקריות סגנון משותף , לאחר התקופה הרומנסקית והתקופה הגותית ; במאה הי " ז כבר אפשר להתחקות על שני סגנונות – הקלסיציזם והבּרוק . ועם זה הרנסנס פתח שלב חדש באמנות , שלב שהחליף את שלב ימי הביניים , ופנה אל העולם המציאותי ואל האדם בעולם הזה . השלב הזה התקיים מאז מאות שנים . הרנסנס היה תקופה מהפכנית ששמה קץ לשליטתה של התרבות הדתית , ועל כל פנים התחילה את עלייתה ועליונותה ...
אל הספר