אינו תאולוגיה דוגמטית , theologia revelata ( תאולוגיה נגלית ) , אלא מדע החוק , הלכה או פקה . למדע החוק , כפי שהוא מובן , יש הרבה פחות מן המשותף עם הפילוסופיה משיש לתאולוגיה הדוגמטית . מכאן שמעמד הפילוסופיה באופן עקרוני בעולם האסלאמי יהודי רופף הרבה יותר מאשר בעולם הנוצרי . איש לא היה יכול להיעשות לתאולוג נוצרי ראוי לשמו בלי שלמד לפחות חלק נכבד מן הפילוסופיה ; הפילוסופיה היתה חלק מן ההכשרה המוכרת רשמית ואפילו נדרשת . לעומת זאת היה אפשר להיות איש הלכה או פקה בר סמכא בהחלט בלי שתהיה לאדם ידיעה קלושה ביותר בפילוסופיה . הבדל בסיסי זה מסביר בלי ספק את אפשרות התמוטטותו של המחקר הפילוסופי בעולם האסלאמי מאוחר יותר , התמוטטות שאין לה אח ודוגמה במערב למרות לותר . הוא מסביר מדוע , במועד כה מאוחר כשנת , 1765 הרגיש היהודי האשכנזי מנדלסון חובה להביע התנצלות על שהמליץ ללמוד לוגיקה , ולהראות מדוע אין האיסור על קריאת ספרים חיצוניים או ספרי חול חל על לימוד חיבורי הלוגיקה . הבדל זה אף מסביר , לפחות חלקית , מדוע לא זכה מעולם ה " מורה " של הרמב " ם לסמכות שנהנתה ממנו ה Summa Theologica של תומס אקווינס . אי...
אל הספר