להתקדמות עתידית נצחית או על אמונה באופייה הבלתי ניתן לסיום של ההיסטוריה . בתנאי זה , כמו שראה ניטשה , ייעשו העקרונות שלנו , ובכלל זה האמונה בהתקדמות , יחסיים כמו שהתגלו כל העקרונות הקודמים ; לא רק מחשבת העבר , אלא גם מחשבתנו שלנו , חייבת להיות מובנת כתלויה בהנחות היסוד שבעבורנו הן בלתי נמנעות , אבל ידוע לנו שגורלן נחרץ . כך ההיסטוריה נעשית חזון שמרהיב את השטחיים ומייאש את הרציניים . היא מלמדת אמת קטלנית . היא מראה לנו שתרבות אפשרית רק אם בני אדם מתמסרים בכל מאודם לעקרונות של מחשבה ושל מעשה שהם אינם מפקפקים ואינם יכולים לפקפק בהם – עקרונות שמגבילים את האופק שלהם ומאפשרים להם לרכוש אופי וסגנון . בד בבד היא מראה לנו שעקרונות כאלה אפשר תמיד לפקפק בהם ואפילו לדחותם . נדמה שדרך המילוט היחידה היא להפנות עורף ללקח ההיסטורי הזה , לבחור מרצון באשליה מחיה במקום באמת קטלנית , להמציא מיתוס . אבל דבר זה בלתי אפשרי בעליל בעבור בני אדם בעלי יושר אינטלקטואלי . הפתרון האמתי מתגלה כשמבינים את המגבלה היסודית של ההיסטוריה האובייקטיבית או של הידיעה האובייקטיבית באופן כללי . די בהיסטוריה האובייקטיבית להרוס א...
אל הספר