כל דמוקרטיה חוקתית עומדת בפני הצורך לבחון את ה ' ת 0 המשפט ' בין הזנות לשם הטוב לנין הזכות לחופש הביטוי , שחי זכויות אלה חשובות הן לדמ * קרכ 1 יה , הזכות לשם הכווב הוכרה בפסיקה של בית המשפט העליון מיום הקמתו . היא היוותה חלק מהמשפט המקובל הישראלי והוכרה בחקיקה של הכנסת , עם כינונו טל חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו לא נקבעה בו זכות עצמאית , העומדת על רנל ' ה היא , לשם ה 0 וב . עם זאת , ברשימה ארוכה של פסקי דין נפסק כי הה ' בם של השם הטוב המגן על כבור האדם מהווה חלק מהזנות החוקתית לכבוד האדם . בצד ההכרה בזבזת ל ^ ם הטוב , הכיר המשפט הישראלי בזכות לחופש הביטוי . זכנת זו הוכרה בפסיקתו שלבית המשפט העליון nvn היווסח . השופט ש ' אגרנטהדגישכברב 953 ו כי הזכ 1 תלח 1 פש הביטי ' היא " זכ 1 ת עילאית ... אשר ... מה 1 וה את התנאי המוקדם למימושן של כמעט כל החירויות האחדות . " עם כי 1 ונו של חוק יסוד : כב 1 ד האדם 1 naq נפסק כי ההיבט של חופש הביטוי המגן על כבוד האדם מהווה חלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם , הזכות החוקתית לשם הט / ב והזכות החוקתית לחופש הביט * הן זכויות של האדם כלפי רשויות השלטון . רשויות א...
אל הספר