1. מעשה התלוי בתנאי

תנאי הוא מאורע שאין ידוע אם יבוא או אם היה בעבר , והגומר בדעתו לזכות או לחוב בדבר תולה בו את גמירת דעתו . אבל אם תולים את המעשה במאורע שידוע שיבוא אין זה תנאי . לעניין גט , אם נתן גט לאשתו ואמר שיהיה גט למחר , אין זה תנאי , אבל אם אמר לה הרי זה גט אם תתני לי מאתיים זוז , הרי זה תנאי . כל גמירת דעת להסכים עם חברו לזכות או לחובה , בין בגיטין ובקידושין ובין בדיני ממונות ודברים אחרים , יש בה תנאים אף על פי שלא הותנו במפורש . שכן רוב בני אדם כשהם גומרים בדעתם לזכות או לחוב או לוותר , גומרים דעתם רק למציאות כמו שהיא ידועה להם בשעת גמירת הדעת , או לשינויים שיהיו בה , שהם מעלים בשעה זו על דעתם , אבל אם המציאות תהיה אחרת ממה שהעלו על דעתם לא גמרו בדעתם לזכות או לחוב , אף על פי שלא התנו כן במפורש ובדברים גלויים . והוא הדין בגיטין ובקידושין . כשרוצה אדם לתלות את גמירת דעתו במאורע שרוב בני אדם אינם תולים בו את גמירת דעתם , צריך הוא לגלות דעתו בלשון שהכול מבינים שגמירת דעתו תלויה בתנאי זה . ולפי זה , לדעת רבי מאיר , צריך הוא להתנות בלשון של תנאי כפול : אם יתקיים התנאי ייעשה כך וכך ואם לא יתקיים לא ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן