הגט הוא שטר שנותן הבעל לאשה בתוך רשותה ( ״ספר כריתות״ ) , לרצונה ושלא לרצונה , ובכך הוא גומר בדעתו להפקיע את הנישואין או את הקידושין , אם האשה עדיין ארוסה . ובשטר זה נכתבת גמירת דעתו במדויק . הגט ונתינתו , כמו הקידושין והחופה , אינם צריכים להיעשות בפני בית דין , שכן הם גמירת דעת שבין האיש והאשה ולא מעשה של שלטון ושררה או מעשה של הציבור , וחלים עליהם דיני גמירת הדעת הרגילים , כמו בדיני הממונות . הגט אינו צריך את דעת האשה ורצונה אלא את דעת הבעל בלבד , לפי שהגט מסלק את הזכות שיש לבעל באשתו . לפיכך יש לבאר מפני מה האיש בלבד יכול לגרש את אשתו ואין האשה יכולה לגרש את בעלה , ולסלק את זכותה בו . וכן יש לבאר מה היא גמירת דעת זו של הבעל שעושה את הגירושין , ואם יכול הוא לגרש את אשתו כל אימת שירצה . כדי לבאר עניינים אלה , יש להביא דברים מסוגיית התלמוד על שחרור עבד כנעני שמושווה , בעניין זה בלבד , לגירושי אשה ( גיטין לט ע " ב ) : ״אמר ר׳ יהושע בן לוי : אמרו לפני רבי : אמר נתייאשתי מפלוני 1 משנה יבמות יד , א ; דף קיב ע " ב ; גיטין מט ע " ב ; סה ע " א . עבדי מהו ? אמר להם : אומר אני , אין לו תקנה אלא...
אל הספר