ד. החובות לאחר גמר הנישואין

זכויות וחובות אחרים של הבעל והאשה , דרכם להסכים בשעת הנישואין שיתקיימו עם גמר הנישואין בגירושין או במיתת הבעל או האשה . אבל כדי להבטיח את קיומם של הזכויות והחובות הללו בשעת גמר הנישואין הם מטילים שעבוד של קניין בגוף הנכסים כבר מתחילת הנישואין , כמין אפותיקי . כגון שעבוד על נכסי האשה שהבעל יירש אותה לאחר מותה , ושעבוד נכסי הבעל לחוב של מאתיים זוז לבתולה או מאה לאלמנה או גרושה משעת הנישואין , שהבעל מתחייב ליתן לאשה אם תתגרש או תתאלמן ממנו כדי שיהיה לה ממה להתפרנס כאלמנה או גרושה . והבעל יכול להוסיף על כך לפי מה שהסכימו עליו ( משנה כתובות ראש פרק חמישי ) : ״אף על פי שאמרו : בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה , אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה , יוסיף״ . חיובו של הבעל ליתן לאשתו מנה או מאתיים אם ימות או יגרשנה הוא עיקר הכתובה , וכל שאר החיובים אינם אלא תנאי הכתובה או תוספת כתובה . חיובו זה של הבעל בעיקר הכתובה הוא מימים קדומים . חכמים חולקים אם הכתובה היא מן התורה או מתקנת חכמים ( עיין מה שמביאים תוספות כתובות י ע " א ד״ה רב נחמן ) , והתוספות סבורים שגם לדעת האומרים שכתובה היא מן התורה , אין זה אלא סמ...  אל הספר