כשחזרתי ארצה באביב , 2000 חזרו במידה מסוימת גם " קשיי הקליטה" העסקיים והפוליטיים שלי , הגם שפחות מאשר בתום השגרירות הראשונה . בתחום הפוליטי לא היו לי תוכניות מגובשות . היחסים האישיים ביני לבין אריק שרון היו מצוינים , אך מעולם לא נמניתי על המעגל הקרוב של מקורביו , בוודאי לא על מה שכונה " פורום החווה " . דומני שלא רק הקרובים אליו ביותר , כמו בנו עמרי ועוזרו אורי שני , לא הצליחו להשתחרר מהחשד האובססיבי שאני " שתול " של נתניהו , אלא גם הוא - עצמו . אני , מצדי ִ , לא הסתרתי את קשריי עם נתניהו , שנוצרו בעקבות שנים רבות של עבודה משותפת , וההערכה שרחשתי לכישוריו , בעיקר בתחום המדיני והכלכלי . הוא אמנם פרש זמנית מן הפוליטיקה ושהה תקופות ארוכות בחו " ל , בעיקר בארצות - הברית , אך כשהיה מגיע לישראל ביקש להיפגש ע ִ מי . הפגישות נערכו במשרדיהם של עורכי - דינו ויועציו הקרובים , יצחק מולכו ודוד שימרון . עם זאת , לא נמניתי , ולא שאפתי להימנות , לא אז ולא אחר - כך , על " מחנה " שהיה מזוהה באופן אישי עם נתניהו . רצוני לסייע לשרון ולשתף ע ִ מו פעולה היה כן וללא פניות . ואכן , בהדרגה החל שרון להיעזר בי יו...
אל הספר