בחודשים הראשונים של ממשלת רבין , מדיניות החוץ הישראלית - לפחות בנושאים שאני הייתי קשור בהם - לא היתה שונה בהרבה מזו של הממשלה הקודמת , למעט בנושא ההתנחלויות , שבו כאמור רבין לא התקשה להגיע להסכמה עם הנשיא ומזכיר המדינה . רק מאוחר יותר , וללא ידיעתי , החלו המגעים החשאיים שהביאו בסופו של דבר לחתימת הסכמי אוסלו . לכן , למרות היותי מינוי " פוליטי " כביכול , לא היתה לי , באותם ימים של קדם - אוסלו , כל בעיה להמשיך בתפקידי כשגריר ישראל גם תחת ממשלתו של רבין - לא רק מפני שהנושאים נשארו רובם כפי שהיו , אלא גם מפני שהמגעים בין המשלחת הישראלית שהייתי חבר בה למשלחת הירדנית ‑ פלשתינית נמשכו פחות או יותר על בסיס אותו מתווה כמו קודם . גם הרכב המשלחת הישראלית שפעלה מול הירדנים והפלשתינים לא השתנה באופן מהותי , והיו " ר שלה , רובינשטיין , נותר על כנו . במשלחות האחרות בוצעו חילופים . פרופ ' איתמר רבינוביץ , מומחה לענייני סוריה ולבנון , איש " העבודה" ומקורבה של משפחת רבין , החליף את יוסי בן - אהרון כראש המשלחת למשא - ומתן עם סוריה . כבר אז החלו להסתובב שמועות שרבינוביץ צפוי להחליף אותי בבוא העת . למרות ז...
אל הספר