אף שדיין לא היה חלק מהרשימה הממלכתית , התפטרותו החריפה את המתחים בינינו לבין הליכוד . אני ממילא כל הזמן שאפתי לפרוש מהליכוד ולהקים מפלגה שבראשה יעמוד דיין . אבל בסופו של דבר , פרישתנו מהליכוד באה דווקא על רקע כלכלי . ב - , 1979 כשנתיים לאחר כינון הממשלה בראשות מנחם בגין , גברה והלכה הביקורת הציבורית והתקשורתית על תפקודו של שמחה ארליך כשר האוצר . האינפלציה הגיעה לממדים חסרי - תקדים ונוצרה תחושה של אובדן שליטה . בליכוד - כולל בחטיבתו הליברלית שארליך עמד בראשה - החלה התארגנות במטרה להביא להתפטרותו של ארליך ולהחלפתו ביגאל הורביץ וכך אכן קרה . מי שעמד במרכז הפעילות הזאת היה לא אחר מיצחק מודעי , גם הוא איש הליברלים ויריבו הפוליטי של ארליך . עם כניסתו לתפקיד , יגאל הציע לי להתמנות לתפקיד נגיד בנק ישראל . הסמכות למינוי זה אמנם לא היתה באופן בלעדי בידי שר האוצר , אך כמעט ודאי שיוזמתו היתה מתקבלת גם על - ידי בגין . אך השבתי לו שאני מעדיף להישאר בחיים הפוליטיים . יגאל מילא את תפקידו החדש במאמץ ובנחישות וחתר לבלום את האינפלציה הדוהרת על - ידי ריסון תקציבי . הוא הצליח , במידה רבה , לבלום את המגמות ...
אל הספר