קיבלתי את התואר השני ב - , 1952 וחזרתי ארצה באונייה " קדמה " שהפליגה מנמל מארסיי . בשובי ראיתי את אבי בפעם הראשונה אחרי קרוב לחמש שנים . ( את אמי ראיתי במהלך הלימודים פעמיים , כשביקרה שני דודים שלי שגרו בלונדון , ואני הצטרפתי אליה . ) מיד עם בואי התייצבתי בלשכת הגיוס שהיתה אז ביפו ועברתי בדיקה רפואית . לתדהמתי ולאכזבתי שוב נפסלתי , בין היתר מסיבה של תת - משקל . הנחמה היחידה היתה בכך שהפסילה לא היתה סופית . " תבוא בעוד שישה חודשים , ותשתדל להשמין בזמן הזה , " אמרו לי . לא הייתי מוכן לכך ששוב אפסל , אחרי הפסילה בסן - פרנסיסקו . מאוד לא מצא חן בעיניי שאצטרך להמתין שישה חודשים , מבלי לדעת אם בסופו של דבר יגייסו אותי . לאבי היה בן - דוד ששירת כרופא צבאי , ד " ר מקס בורוכוב , שסידר לי " פרוטקציה " ודאג לכך שתיעשה לי בדיקה חוזרת כעבור שבוע בלבד . הוא יעץ לי שלפני הבדיקה אשתה בזה אחר זה שלושה בקבוקי מיץ - גדולים ... עשיתי כדבריו , ואמנם הצלחתי לעבור את סף הבדיקה , אם כי נקבע לי כושר של כ " ל ( כושר לקוי ) , כלומר בלתי כשיר לשירות קרבי . בספטמבר 1952 גויסתי לשירות חובה בצה " ל . כצפוי , מצאתי ע...
אל הספר