מאורע חשוב ומעצב בחיי שהתרחש בשנת 1946 היה פגישתי הראשונה עם משה דיין . באותה שנה התקיים בבאזל הקונגרס הציוני הראשון אחרי מלחמת - העולם השנייה . דוד בן - גוריון לקח ע ִ מו לשם את משה דיין ואת שמעון פרס . ל " זקן " היה חוש נדיר לזהות מי מן הצעירים ראוי לטיפול ולטיפוח אישי . אינני יודע אם פגישתי עם משה היתה לפני הקונגרס או לאחר שובו משם . מכל מקום , בשנת 1946 התאחדו " שבטי הבונים " עם תנועה אחרת בשם " ברית מכבים עתיד " , ואנחנו , חברי התנועה , הקמנו מחנה בשמרון , סמוך לנהלל . כמקובל באותם ימים , נערך משחק מלחמה בינינו לבין הנוער של נהלל : עליהם הוטל לתקוף ו " לכבוש " את המחנה שלנו , ועלינו - להגן עליו . לא אכחד : נערי נהלל גברו עלינו בפרק - זמן קצר ביותר והניפו את הדגל שלהם על האוהל המרכזי שלנו . אחרי ש " הקרב " הסתיים התיישבנו סביב המדורה , ואז הופיע משה דיין , " מצביא " התוקפים , והחל לדבר איתנו . שמעתי עליו עוד קודם לכן וידעתי שהוא היה בין מפקדי המ " ג , 43 אנשי ה " הגנה " שנעצרו על - ידי הבריטים לפני מלחמת - העולם השנייה , בעת שערכו אימונים צבאיים , וישבו תקופה ארוכה במאסר בעכו . גם ...
אל הספר