בבוקר יום שני , 9 באוקטובר , 1989 בשעה שמונה , הגיע הכומר כריסטיאן פיהרר כהרגלו מדי יום למשרדו בכנסיית ניקולאי שבלב העיר העתיקה בלייפציג . הוא כינס את עוזריו לישיבת הכנה קצרה לקראת " תפילת השלום " השבועית שנהג לערוך בימי שני בערב . לא היו לו תוכניות מיוחדות לאותו יום . " תפילות השלום " שלו הפכו זה זמן מה לכינוס מחאה קבוע של מתנגדי המשטר הקומוניסטי במזרח גרמניה . יותר ויותר אנשים מלייפציג ומחוצה לה באו להשתתף בטקס הדתי - פוליטי . דבר לא הצביע מראש על כך ש " תפילת השלום " באותו ערב עומדת להפוך לאירוע דרמטי , אשר ישפיע על ההיסטוריה של מזרח גרמניה , של אירופה ושל העולם כולו . עם סיום ישיבת ההכנה החלו לזרום אל פיהרר שיחות טלפון מאנשים ומארגונים שהודיעו על כוונתם להגיע לתפילה באותו יום . " הבנתי שמשהו גדול ומיוחד עומד להתרחש , " הוא נזכר באירועי היום ההיסטורי . גם המשטר הקומוניסטי הרגיש שמשהו גדול עומד להתרחש באותו יום בכנסיית ניקולאי . משטרת החרש שלו , השטאזי , על סוכניה הרבים שמספרם נאמד בכשליש מכלל תושבי מזרח גרמניה , היתה יעילה דיה כדי לקלוט לאיזה כיוון נושבות הרוחות בקרב אוכלוסיית המדינ...
אל הספר