אקי רוטנברג הפסיק לחקור את עברו הצבאי של אביו במלחמת העולם השנייה , כשהתברר לו ששירת באזור שבו רצחו הנאצים אלפי יהודים במשאיות גז - רכבי רצח ניידים שקדמו לתאי הגז במחנות ההשמדה . " רק המחשבה שהוא היה שם מנעה ממני להמשיך הלאה , " סיפר לי . " זה היה נורא מדי . ידעתי שקודם למלחמה הוא עשה דוקטורט שעסק במדיניות הגזע הנאצית . הידע הזה הספיק לי כדי להעריך שאבי היה מעורב ברצח יהודים . " במקום להמשיך להתחקות אחר מעשיו של אביו החל אקי - אמן מזוקן בעל פנים חייכניות וקול שקט - להשקיע את זמנו החופשי ואת מרצו בעבודת מחקר עצמאית שונה לחלוטין : עוד בהיותו אזרח מזרח גרמניה התחיל לחפש בתי קברות יהודיים שנהרסו או הוזנחו - במלחמה או לאחריה - לתעד את המצבות שנותרו בהם ולפעול להצלת השרידים . מדובר היה ביוזמה פרטית לחלוטין שמומנה ברובה מהכנסותיו הקטנות של אקי ואשר שותף בה גם יונאס , הצעיר מבין חמשת ילדיו . " עוד בילדותו נהגתי לקחת אותו לחיפושים שלי אחר בתי הקברות , " התגאה אקי באוזני כשביקרנו יחדיו באחד מבתי הקברות שאיתר בפולין ושעל שיקומו טרח . " אפשר לומר שהוא גדל בבתי קברות יהודיים . " את מלאכת התיעוד של ...
אל הספר