רבי חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא אתא מיטרא . אמר לפניו : " רבונו של עולם ! כל העולם כולו בנחת , וחנינא בצער " ? פסק מיטרא . כי מטא לביתי הּ , אמר לפניו : " רבונו של עולם ! כל העולם כולו בצער , וחנינא בנחת " ? אתא מיטרא . ( בבלי , תענית כד ע " ב ) תרגום : רבי חנינא בן דוסא היה הולך בדרך בא המטר אמר לפניו : רבונו של עולם , כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער ? פסק המטר כשבא לביתו אמר לפניו : רבונו של עולם , כל העולם בצער וחנינא בנחת ? בא המטר גשם בתרבות העברית הוא סימן לברכה , לטוב שממטיר האל . הענקת הגשם היא פעולה שעושה האל בעצמו , במו ידיו : רק בידיו מצוי המפתח למחסני העננים . הגשם בארץ ישראל הוא הכרח קיומי . בתנאי האקלים המקומיים , באין נהרות שופעים ובק רבה למדבר , כל החקלאות תלויה בחסדי השמים . משום כך תמיד נישאות עיני יושבי הארץ לשמים , / / / / / . 5 שלושה מפתחות בידיו של הקדוש ברוך הוא : מפתח של חיה [ אישה הכורעת ללדת ] ושל גשמים ושל תחיית המתים ( תענית ב ע " א ) . והצורך בגשם נעשה לתפילה . הדתיות העברית רואה את האל בשמים , במקום שממנו יורד השפע המאפשר חיים , אולי בדומה לאנשי מצרים ה...
אל הספר