לפני שנים רבות , בצעירותי , נהגתי באחד מימי הקיץ בכביש צדדי בתל אביב . לפתע הבחנתי באדם מבוגר וצנום שעמד בצד הדרך , ליד מכוניתו , וניסה לקבל עזרה מהעוברים ושבים . עצרתי לידו כדי לברר מה הבעיה , והוא הסביר שיש לו תקר ושאל אם אוכל לעזור לו להחליף את הגלגל . במחשבתי התחולל קרב בין הרצון להגיע במהירות ליעדי לבין הרצון להגיש עזרה , מה שיגזול כחצי שעה מזמני וידרוש ממני עבודה מיוזעת ומאומצת . עצרתי בצד הדרך והחלפתי את הגלגל . האדם הנחמד הודה לי והמשכתי בדרכי . אינני זוכר אף לאן נסעתי באותו יום , ומה נדמה לי כחשוב כל כך לעומת עזרה בהחלפת גלגל לאדם שלא יכול היה לעשות זאת לבדו ; אבל אני בהחלט זוכר את אותה בחירה כמעשה טוב שליווה אותי בהמשך חיי ואף הגדיר אותי כאדם בהמשך דרכי . למעשה , כל המחשבות והשיקולים שעברו בראשי היו במהותם דחפים לפעולה או להתעלמות . פוט ( Foot , 1951 ) מנתח את מערכת השיקולים הזו כמושפעת מהתנסויות העבר . כלומר , סביר שאדם הרגיל לפעול באופן אלטרואיסטי ולעזור לזולת יעשה זאת שוב ושוב , על בסיס ניסיון העבר . לעומת זאת , קיימת סבירות גבוהה שאדם שנוהג להתעלם ממצוקותיהם של אחרים ימשי...
אל הספר