כפי שראינו , הצרכנות הפוליטית בישראל חיה ובועטת , גם אם לעת עתה לפחות היא נוכחת בעיקר מאחורי הקלעים — אכן , סביר להניח שזו הסיבה לכך שאינה זוכה לחשיפה תקשורתית נרחבת ושהמחקר האקדמי בנוגע אליה עדיין בחיתוליו . השאלה המרכזית בה דן הספר היא , כזכור , מדוע בוחרים יזמים , יחידים או קבוצות , לאמץ את האקטיביזם הצרכני כאסטרטגיית פעולה — ובמילים אחרות , מדוע צומחת בישראל צרכנות פוליטית ומה מנועיה ? בפרקים הקודמים הוצגו קמפיינים שונים בהם ביקשו יזמים לגייס את כוחו הצרכני של הציבור הישראלי על מנת לחולל שינוי חברתי ופוליטי בסוגיות מגוונות , החל מהיחס לסביבה , עבור בחברה וכלה במעמדה של הדת במדינה . יוזמות אלו צמחו על רקע של שלושה תהליכים מבניים שונים הפוקדים את ישראל בעשורים האחרונים . התהליך הראשון נוגע להיחלשותה הנמשכת של הפוליטיקה הפורמלית המגולמת במשבר המשילות הנוכחי קרי , בקושי של המערכת הפוליטית ביורוקרטית לעצב מדיניות ציבורית עקבית והולמת ולדאוג ליישומה היעיל לאורך זמן . התהליך השני מתייחס לעלייה בכוחם ובחשיבותם של הגופים העסקיים בישראל , בין השאר לנוכח התרחבותם של תהליכי הגלובליזציה העולמית...
אל הספר