קרול ג ' אדמס מיתוס משבט הבושמנים : בימי קדם גברים ונשים חיו בנפרד : הגברים התקיימו אך ורק מציד בעלי חיים , והנשים התקיימו מליקוט . חמישה גברים שיצאו לציד , ברשלנות היאה לטבעם , התירו לאש מדורתם להיכבות . הנשים , שהיו זהירות ומאורגנות , תמיד דאגו שאש מדורתן תבער . הגברים צדו דלגן ושיוועו לאמצעים לבשלו ; אחד מהם יצא למצוא אש , חצה את הנהר ופגש באחת הנשים מלקטת זרעים . כשביקש ממנה הגבר אש , היא הזמינה אותו למחנה הנשים . בשהותו שם אמרה לו " אתה רעב מאוד . חכה שאכתוש את הזרעים , ארתיח אותם ואתן לך . " היא הכינה לו דייסה . לאחר שאכל אותה , אמר : " ובכן , האוכל טעים אז אשאר אתכן . " הגברים שנותרו מאחור חיכו ותהו . היה בידיהם דלגן ולא הייתה להם אש . גבר שני יצא , רק כדי להתפתות גם הוא לתבשילי הנשים ולקבוע את משכנו במחנה הנשים . כך אירע גם לגבר השלישי . שני הגברים שנותרו היו מבועתים . הם חששו שמשהו נורא פקד את חבריהם . הם נועצו בעצמות הניבוי , אבל האותות בישרו טובות . גבר רביעי יצא לדרך בחשש והצטרף לרעיו בסופו של דבר . הגבר האחרון נעשה מבועת עד מאוד , 1 תרגום הפרק הראשון מספרה של אדמס , מהמהדו...
אל הספר