למרות ניסיונם של חכמינו ז " ל להפגין גישה " אובייקטיבית " , נראה שמעטים הם הדברים הנאמרים מפורשות בגנותו של יעקב , ואף המעט הנאמר אינו נמסר ישירות מפיהם של חכמים אלא מושם באורח ספרותי בפי גיבורים אחרים של הדרמה , כלומר : נמסר בעקיפין . פעמים ספורות בלבד פגשנו בביטוי רמאי או במשתמע ממנו ביחס ליעקב : בעניין קיום השטר שתלוי בחותמים עליו [ לעיל ] . [ 1 ] ל ' גינצבורג מזכיר את הדמיון המילולי בין ארמי ורמאי , שעל סמכו נאמר על רבקה , שבאה ממשפחת רמאים . גינצבורג מפנה לדרשות אבן שועייב ( תולדות י " ג , א ' ) , שם מפרש שלא רק לבן רמאי היה , אלא אף באחות ובניה נתגלו נטיות תורשתיות לרמאות . מה שמטיח יעקב בפני לאה " מה רמייתה בת רמאי " ותשובתה אליו לגבי רמאותו כלפי אביו העיוור , נקשרים אף הם בנטייה משפחתית זו [" אגדות היהודים " , ח " ו הערה . [ 5 בהערה 91 ( שם ) מעיר עוד גינצבורג , כי חכמינו לא השלימו עם עובדת היות יעקב רמאי , ולפיכך : " אנכי עשו בכורך " – אנכי [ יעקב ] ועשו בכורך " – פירוש על דרך ההסבר , למשפט הרמייה הראשון של יעקב כלפי אביו . מרטין בובר נוגע בעניין הרמאות של יעקב ב " דרכו של מקר...
אל הספר