" ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר " ( מלאכי א ' , ג ) . דברי הנביא מלאכי משרתים להפליא את האינטרס הנוצרי של פאולוס השליח באיגרותיו , שנכתבו בשנים –60 50 לספירה לערך . שנאת עשו ואהבת יעקב נשארות בעינן , נעשה רק חילוף משמעותי בזהות של מי שנושא אותן . יחסה של הנצרות אל עשו נבנה על יסוד התפיסה , שבאה לידי ביטוי ב " איגרת אל הרומיים " , הרואה ביהודים בני זמנם את השתקפות דמותו של עשו השנוא , ובכנסייה החדשה את דמות יעקב הנבחר . כי דבר ההבטחה הוא מה שנאמר " למועד אשוב ולשרה בן " ( בראשית י " ח , יד ) ולא עוד אלא שהיה גם ברבקה והיא הרה לאחד – יצחק אבינו . כי בטרם יולדו בניה – ועוד לא עשו טוב או רע , למען תקום עצת האלוהים כפי בחירתו , לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקורא , נאמר לה כי " רב יעבוד צעיר " ( בראשית כ " ב , כג ) ככתוב : " ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי " ( מלאכי א ' , ג ) . [ אל הרומיים ט ' , 13 – 9 ברית חדשה , מהד ' פראנץ דעליטש , ברלין 1923 ] לאור הקביעה " כי ביצחק יקרא לך זרע " ( בראשית כ " א , יב ) , מסתבר כי ישמעאל ועשו אינם נחשבים כזרעו של אברהם לצורך ה...
אל הספר