אם לעיל אמרתי שהעלמא דאיתכסייה המחייב את הפעלת הדמיון היצרי , מהווה כוח מניע ליחסי חברה מתוקנים , הרי מתחייב מכך שאמירה קיצונית זו לא תיבלע ו " תכוסה " על ידי גלי המילים בים המלל בו אני שוטף את הקורא . אי לכך ברצוני לחדד נקודה מרכזית זו בתיאוריה שאני מנסה לפתח בפרק הבא . ודוק ! מנקודת הראות של תיקון - תרפויטי מומלץ מעתה למקד את הטיפול בסטייה המסומלת כמטפורה העריותית , בפיתוח הפנטזיה המשיחית הגלומה במטפורת " מלכות דוד " .
אל הספר