פרק שביעי משיחיות חסידית-קבלית וגיור

ראינו כיצד משתדלת הפרשנות המדרשית - מקראית להפוך את אנרגיית הפיתוי המיני הסוטה לכוח מתקן , המסומל בלידת מלכות דוד ( וגם השתמשנו בפרשנות זו כמטפורוה לתיקון - תרפויטי ) . הפרשנות החסידית - קבלית ממשיכה את הקו הזה כשהיא מוסיפה עליו נדבך משמעותי , והוא היסוד המשיחי הגואל , האמור לפעפע מתוך סיפור העריות המואבי . האם גם בממד זה גלומה תרומה לאפשרות המיוחלת ל " תיקון עולם " ? ושוב , מתוך קבלת ההנחה הוובריאנית הסוברת שכל הדתות והתרבויות חותרות להמציא נתיבים לישועה בעולם הלא מושלם שאנו חיים בו , שיטת הפרשנות הפרוגנוסטית תשאף לזהות גם בטקסטים האמוניים והמיסטיים מגמות ואפשרות לתיקון - תרפויטי , השואפות – מעבר לשאלת ייחוס קדושה או זיהוי הכוונה האותנטית ( האפולוגטית ) של הטקסט – לחפש את היסוד התרפויטי המתקן בנטייה העריותית . עתה עלינו לבחון שתיים מהמגמות האלה , כדי לזהות מה מבחין ביניהן : מהו ההבדל בין הפרשנות המדרשית -מקראית ה " קלאסית , המציגה את סינדרום העריות המואבי כדרך להצלת העולם , יצירת מלכות בית דוד וכיו " ב – לבין מגמת הפרשנות הקבלית - חסידית , המציעה את אותן המגמות בתוספת נופך משיחי ? במי...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים