ברוח זו מצהיר לוי - שטראוס כי הספר שלו מנסה להראות " כיצד האיסור העריותי מגלם את החוליה ( המקשרת ) ביניהם " . מזווית ראייה זו נתמקד להלן בניתוח פרשנויות נבחרות לתופעת המואביות המצביעות על שאיפה מסורתית לחלץ מהן מודל תרפויטי - מתקן . ובמובן זה יוצג הדחף המיני מזווית ראייה רחבה הכולל גם את המשיכה הרומנטית כבסיס ליחסים דיאלוגיים של דו - קיום . ואכן , פיתוח ה " מואביות " לפרדיגמה שיש בכוחה לעצב דפוסי התנהגות אישית וחברתית דיאלוגית ברוח דוגמת הערבות ההדדית , מחייבת להזדקק לפרשנות הייחודית הגנוזה בטקסטים מדרשיים וקבליים . למימושה של מגמה זו , יהיה עלינו להבחין בראש ובראשונה בין שני דפוסי פרשנות , שאת האחת נכנה פרשנות דיאגנוסטית ואת השנייה פרשנות פרוגנוסטית . ההצעה להתייחס לנטייה העריותית כמטפורה אוניברסלית לקלקול חברתי , דורשת הנמקה אמפירית והגיונית . לעומת הפרק על מואב ואדיפוס , שבו הוכחתי כי בהשוואה בין מואביות ואדיפליות התפוצה המואבית של יחסי אב -בת גדולה כמעט פי מאה מהתופעה האדיפלית של בן - אם , דומה שעצם התייחסותו של פרויד לסטייה העריותית כבסיס למודל תרפויטי , משיקה למואביות . אם חוקר ד...
אל הספר