לפני שאכנס לעומק הדפוס המואבי עלי להרחיב מעט בנושא הפיתוי , שכן הופעתו הראשונה של מואב במקרא קשורה לפיתויו של אב ( לוט ) על ידי בתו . ומכיוון שבכוונתי להציג את הדפוס המואבי כדפוס מתחרה לדפוס האדיפלי שתיאר פרויד , עולה השאלה : אם דפוס העריות המואבי קרוץ מנטיית המשיכה בין אב - לבת , שכמו כל נטיית עריות היא הרסנית ופוגעת בהתפתחות הנפשית , איך הוא יכול לשמש כדגם לגיור אוניברסלי ? איך ניתן לדלות ממנו סכימה נורמטיבית ליחסי שוויון דיאלוגיים ? ובמילים אחרות : איך צומח הדפוס ה " צמצומי " של " עמך - עמי" המואבי , מתוך דפוס העריות המאיים בסכנת ה " רות סוף " ? התשובה לתמיהות הרטוריות שאני מעלה כמוסה בניתוח תופעת ה " פיתוי " וההבחנה בינה לבין תופעת ה " אונס " . הקורא מתבקש לשית אל לבו לכך שבעוד אדיפוס – כגבר פגני – בא על אמו לאחר שרצח את אביו , בכל סיפורי הפיתוי המואביים בתנ " ך הנשים הן אלה המפתות את הגברים , החל מבנות לוט והמשך בתמר ( ממנה יצא דוד ) המפתה את יהודה , ועבור דרך בנות מואב שפיתו את זקני בני ישראל בפרשת בלעם ובלק , וסיים ברות המואבייה שפיתתה את בעז . מתוך אי הסכמה עם חוקר המיניות ג ' ...
אל הספר