ההגדרה התנ"כית של המונח "גיור"

לאורך חמשת חומשי התורה מצויים ציוויים רבים , המצווים על היחס החברתי החיובי שיש לפתח כלפי הגר . עוצמתן המצופה של הקביעות הללו מתבססת על חוק ההיזכרות בהתנסות האישית , האמורה לספק חיזוקים ליישומה של הנורמה המוסרית הגלומה באזכור התנ " כי . הנה דוגמאות : א . " וגר לא תלחץ , ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים " ( שמות כג , ט ) ב . " וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו . כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים " ( ויקרא יט , לג - לד ) ג . " וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים" ( שמות כב , כ ) כאמור לעיל , להגדרת המונח גר כפי שהוא מופיע בפסוק האחרון , אומר רש " י במקום את הדברים הבאים : " כל לשון גר אדם שלא נולד באותה מדינה אלא בא ממדינה אחרת לגור שם . " מתוך הציטוטים דלעיל , ברור שהציווי לזכור את התנסותם האישית של בני ישראל במצרים אינו משתמש במילה " גרים" כתיאור מצב של התבוללות או המרת דת , שבני ישראל עברו במצרים . מכיוון שכך , מדובר בתהליך חברתי שאפשר לפתחו לנורמה אוניברסלית – הרבה מעבר ל " הלכות גיור " , כפי שאנחנו מכירים בשיח העכשווי –...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים