ניתן להסיק שאם לנגד עיניהם של מנסחי ההגדה עמדה השאלה , כיצד להפוך את עם העבדים שיצא ממצרים לגוי קדוש השואף לעלות לציון ולהיבנות בה , כי אז הפתרון שמצאו היה לנסח את סיפור יציאת ממצרים כסיפור של סבל שואתי . ואמנם כן , אילו בחרו בנרטיב שהיה מתאר את מצרים כאמריקה הקדומה , הם היו עלולים להנציח את שאיפת " הנתנה ראש ונשובה מצרימה " . רק התדמית של יציאה מאפלה לאורה , מסבל לשחרור , יכולה לשכנע את היהודי בצדקת העלייה הסיזיפית להר סיני , ובצורך להפנים מערכת של חוק , מוסר והשאיפה לחזור למולדת . הצגת גלות מצרים כשואה הצדיקה אם כן את הנדידה במדבר סיני הצחיח . למען הדיוק , מתוך קריאה פרשנית מעמיקה של הנוסח ההגדי המסורתי , אפשר לגלות כיצד מעצבי הניסוח התחבטו בשאלה זו שאנו דנים בה . במאמר מאלף סוקר שמואל פאוסט ( מקור ראשון , 11 . 4 . 2014 ) כמה אגדות בהן מודגשת גישתו המהפכנית של ר ' עקיבא , השוחק במצבי חורבן בניגוד לחבריו הבוכים . לתפיסתו , באגדות הללו מודגש תדיר כיצד מגמת העלייה מתוך הסבל מבטיחה חיי עולם הבא וגאולה משיחית . כך , מתוך נוסח ההגדה גופה , המספרת כיצד " ר ' אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן ...
אל הספר