ומכל האמור עד כאן עולה ומתחדדת השאלה : אם אכן פיתחו המצרים הקדמונים את ההמצאה הליברלית של " הגיור החברתי " , ואם הם הצליחו לפתח יחס של מארחים לא מיסיונריים לפליטים או לשבויי מלחמה ( אליהם נתייחס להלן ) , מדוע סירבו בעקשנות כה אכזרית לאפשר להם חזרה למולדתם ? להלן ברצוני לספק בקצרה שתי הנחות ספקולטיביות שינסו לענות על הקושיה . לפי מסורת דרשנות ה " אלו ואלו " אפשר , כמובן , לקבל את הנחותיי או לדחותן . א ) מצרים העתיקה כערש המדע והאמנות יש לזכור כי בהשוואה לארצות חקלאיות אחרות , מצרים העתיקה הייתה הרבה יותר מגן עדן חקלאי , ארץ שכולה משקה . כפי שציינתי לעיל , בארץ זו לימדו כבר מתמטיקה , אתיקה , ארכיאולוגיה ואמנות , בערך בתקופה המיוחסת ליציאת מצרים . האגיפטולוגית ( חוקרת מצרים העתיקה ) אנט אימהאוזן ( Imhausen , 2003 ) ואחרים שהתמחו בהיסטוריה של הוראת המתמטיקה ומדעים אחרים במצרים העתיקה טוענים כי בתקופה הפרעונית , קרי , במאות השלוש - עשרה והארבע - עשרה לפני הספירה , כבר לימדו שם מתמטיקה וארכיאולוגיה . לפי מסמכים שנמצאו , השתמשו כבר אז בתיעוד אדמיניסטרטיבי . כך , מכיוון שלפי המומחים תיאור התרב...
אל הספר