את מציאותו של " אלוהים " שכל יחיד וחברה ממציאים לעצמם ( כולל האל הקומוניסטי ) , ניתן להבין על ידי סיפור חוויה אישית שנושאת אופי של " בדידי הווה עובדה " . כיאה לכל בית כנסת , היה גם בזה שהתפללתי בו בזמן לימודי בברקלי קליפורניה " משוגענער " , שפעם התפרץ בצחוק אדיר בתום התפילה . כאשר שאלתי אותו לפשר הצחוק , ענה הוא לי " אני אמרתי קדיש על הקב " ה וכל הקהל ענה אמן " . ברם , למעשה היה זה הקב " ה שצחק מגרונו של ה "ניטשה היהודי " שאמר כביכול : " אתם יכולים לזעוק שאני לא קיים ! " אתם יכולים להכריז על מותי ולהגיד עלי קדיש , אך אני " היושב בשמים ישחק " ( תהילים ב , ד ) , כי אתם הם אלה המחפשים אחרי וממציאים אותי תמיד מחדש . וכל כך למה ? כי בגין פחדי האדם שישארו אי רציונליים לעד , תמיד תפתחו דרכים כדי לתקשר עם העולם הבלתי ידוע , המפחיד , הגלום בתופעות " צונמיות " ומוות בלתי מוסבר . לכן , כדי לחשוף את המקור והמזור ליחסי חברה מחולנים , הלכתי למושגים הקמאיים של דפוסי " מיסיון " ו " גיור " החצובים מעולם הדת . ולצורך שכנוע ראו ערך רוסיה , שלאחר קריסת הקומוניזם כדאי לספור את מספר הכנסיות שצצו מן הבונקר ה...
אל הספר