האדם למראה המפלצות שהבעיתו אותם בל ֵ יל הבערות או בדמדומי העיון המהוסס ! ואכן , לדעת רבים אהבת הורים אינה אלא תירוץ לנהוג בעריצות במקום שבו אפשר לעשות זאת בלי חשש ; כי רק בני - אדם חכמים וטובים יסתפקו בכבוד המותיר מקום לדיון . כיוון שהם מאמינים שיש להם זכות לדבר שהתעקשו עליו , אינם חוששים מפני התבונה ואינם נרתעים מחקירה בנושאים שונים על פי עקרון הצדק הטבעי : כי איתנה אמונתם שככל ששכלו של אדם יהיה נאור יותר , כן יעמיקו עקרונות צודקים ופשוטים להכות בו שורש . הם אינם נאחזים בתירוצים , הם אינם מסכימים שמה שנכון מבחינה מטפיזית עשוי להיות שגוי מבחינה מעשית , אלא בזים לכל תמורות השעה ומחכים בשלווה עד שהזמן יכשיר את החידוש וישתיק את הלחש הארסי של האנוכיות והקנאה . אם אמנם היכולת להרהר בעבר או להפנות את מבטה החד של העין המתבוננת אל העתיד היא הזכות הגדולה שנפלה בחלקו של האדם , כי אז יש להודות שאנשים מסוימים נהנים מזכות זו במידה מוגבלת ביותר . כל דבר חדש נראה להם שגוי ; וכיוון שאינם מסוגלים להבחין בין האפשרי לנורא , הם חוששים במקום שבו אין שום מקום לחשש , ונסים מפני אור התבונה כמפני גחלת רוחשת ; ...
אל הספר