את הדאג ' אל פגשתי פעם ראשונה כשחזרתי מעירק ביוני 2003 באחת ממערות המגורים של חרבת טוואנה שבדרום הר חברון . המערותנמצאותבמהשמכונהאזורסיבהסכם אוסלו , שטח בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית , החלק הדרומי של הרי יהודה , שמתחת להם משתרעות בקעות באר שבע וערד . הבדואים גרים בבקעות . כאן על ההרים גרים הפלאחים . מצפון מערב אפשר לראות את יאטא ואת דהריה . צפונה מכאן נמצאות חברון וקריית ארבע . ישבנו על המזרנים הצבעוניים . חממדה , פלאח כבן ארבעים , גבוה וצנום עם זקן וכאפייה שחורה שדמותו כאילו נלקחה מספר בראשית , ישב לידי במערה . אחרי שאכלנו את המנסף ממגש הנחושת , גוללים בשר ואורז בקרעי פיתות , דיברנו על שרון , על ההתנחלויות ועל המאחזים הלא חוקיים . ואז הוא הציג לי את הדאג ' אל , שבמובן מסוים , מכיוון שאני יהודי , אנחנו קרובי משפחה . עד אז מעולם לא שמעתי על הדאג ' אל , מכיוון שלא קראתי את החדית ' - אוסף הסיפורים של מקורבי הנביא המביא את הדברים שאמר וסיפר מוחמד , והתפתחו בתור מסורת מחייבת שממשיכה את הקוראן - את ספר המצוות . החדית ' אינו שונה בעיקרו מהסיפורים שסיפרו תלמידיו של ישו על הדברים שאמר והניסים...
אל הספר