בסוף אפריל 2003 האמינו האמריקנים שהמלחמה נגמרה בניצחון גדול , מכיוון שצוותי התקשורת שנסעו עם הצבא האמריקני ותיעדו את כיבוש בגדד , שידרו את החדשות האלו לעולם . הייתי חלק מקומץ העיתונאים שסרקו את בגדד ועירק בשבועות שאחרי הכיבוש והמציאות הכאוטית נראתה להם שונה מהתפישה האופרית האמריקנית . עירק החליקה מידיהם של כובשיה . ייתכן שיכלו להצליח , אבל לא היו להם תוכניות אמיתיות ליום שאחרי . אפילו מזרחנים ודוברי ערבית כמעט שלא היו . ודאי לא ברחובות עם יחידות הצבא . " מה אתה צריך ? " שאלתי את אנדי קלארק , המפיק של סי . בי . אס שהתמקם במלון ה " פלסטיין " על גדות החידקל במרכז בגדד . מדרום לנו השתרעו רחובות של בתים נחמדים בהם התגוררו היהודים עד שעזבו את עירק בבהלה באמצע המאה ה 20 כשהודח המלך . " אה , " הוא אמר , מביט בי מעל משקפי הקרן המרובעים שלו . שמונה וחצי בבוקר הייתה שעת היקיצה של הצוותים בבגדד . "היום בוש ינאם ויאמר שהמלחמה נגמרה . אם היה לי קרב יריות קטן שמראה שהמלחמה לא ממש נגמרה ... " " עד מתי אתה צריך את זה ? " " לילה מאוחר . " אמריקה היא בצד השני של העולם . פארס , הנהג העירקי שעבד איתי , חי...
אל הספר