דוגמה אחרת לטכניקה הומורית זו אצל קפקא היא הסיפור שקרוב לוודאי שהוא סיפורו האחרון : " יוזפינה הזמרת , או עם העכברים " , שהוא אחד התיאורים הנפלאים ביותר של הנושא " עם ואמנות " בספרות העולם . דומני שממש כך היה אפשר לומר " עם וכוהן " , או " עם ואיש הרוח " לדעת אחרים . העיקר שעליו סובב הסיפור משותף לכל הפירושים האלה . יוזפינה היא עכברה , זמרת , שמקסימה את עם העכברים בזמרתה . אבל הסתירות שבסיפור מתחילות להופיע , והעניין נמצא רב – צדדי ולא פשוט כלל . יוזפינה מקסימה את העם בזמרתה . מסופר שם : " מי שאינו מכיר אותה אינו יודע כוחה של זמרה ; אין לך מי שהזמרה לא תלהיב אותו . " ומיד לאחר כך : " אין זו זמרה כלל , אין כאן שום דבר יוצא מן הכלל ; אין זה אלא ציוץ כציוצם של כל העכברים , ולא עוד אלא שהוא גרוע מציוצם של שאר העכברים . " ואף על פי כן יש נהירה עצומה לקונצרטים שלה , והשפעתה מרתקת . הקונצרטים שלה מצוינים ב " קול דממה עכברית דקה " , " כאילו זכה העם לשלום הנכסף " ; וכשהיא מזמרת " טובלים הכול בים של רגשות ההמון , המאזין בחמימות , גוף צמוד לגוף , בנשימה הססנית " . ואף על פי שבעצם אין כאן אלא ציוץ ג...
אל הספר