מתוך דברים שנשאה סמירה מחמד אבו רוכן בטקס במל " ם לזכר אביה , סגן משנה מחמד סייד אחמד , ב - 20 בספטמבר 2016 אפתח בהבעת הערכה והוקרה למל " ם , לעומדים בראשו , לוועד המנהל , לראשי הוועדות ולמערכת כתב העת מבט מל "ם אשר יחד מהווים מרכז לתפארת , דינמי ומלא פעילות ומקום להתגאות בו . תודה לכל העוסקים במלאכת ההנצחה והקשר עמנו המשפחות השכולות , יחסכם החם ומסירותכם במילוי התפקיד מחזקים אצלנו את הרגשת השייכות למסגרת ערכית ואוהדת . שנים רבות עברו מאז אותו רגע ביום ההוא שבו המון מילא את ביתנו , המון ממרר בבכי , בכאב ובמילות צער , רחמים ותנחומים שלא הכרתי . המון סובב מחבק , מנשק וממלמל בלחש . הרבה שנים מאז אותו אירוע ב - 28 בנובמבר , 1956 כשהייתי בת חמש ואחותי ג ' וליה בת שלוש וחצי . עוד מעט 60 שנה , והבנתי שקיבלתי באותו מעמד תואר חדש , " יתומה " . לאט לאט , ובמיוחד בימי הזיכרון לחללי צה " ל , הבנתי שאני שייכת למשפחת השכול הישראלית , שלצערנו הנה משפחה רחבה במדינתנו הצעירה , הקטנה - גדולה , ושישנם עוד " תארים " במשפחה הזאת בנוסף ליתומים , אלמנות , הורים , סבים ואחים שכולים . הרבה שנים של סגירת חבילות...
אל הספר