נספח ג אמנת וינה מיום 23 במאי 1969 בדבר דיני אמנות*

( ' אמנת האמנות ' ) המדינות בעלות אמנה זו , בשומן אל לב את תפקידן היסודי של אמנות בתולדות היחסים הבין לאומיים , בהכירן בחשיבותן של אמנות הגדלה והולכת כאחד המקורות למשפט הבין לאומי וכאמצעי לפיתוח שיתוף פעולה בדרכי שלום בין האומות , יהיו משטריהן החוקתיים והחברתיים אשר יהיו , ברושמן לפניהן , כי העקרונות של הסכמה חופשית ושל תום לב , והכלל ״הסכמים לקיום נעשו״ , מוכרים בעולם כולו , באשרן שסכסוכים הקשורים באמנות , בסכסוכים בין לאומיים אחרים , יש ליישב בדרכי שלום ובהתאם לעקרונות הצדק והמשפט הבין לאומי , בהעלותן על הדעת את החלטת עמי האומות המאוחדות ליצור תנאים שבהם ניתן לקיים את הצדק ולכבד את ההתחייבויות הנובעות מאמנות , בהתחשבן בעקרונות המשפט הבין לאומי הכלולים במגילת האומות המאוחדות , כגון העקרונות של זכויות שוות והגדרה עצמית לעמים , של שוויון ריבוני ועצמאות לכל המדינות , של אי התערבות בעניניהן הפנימיים של מדינות , של האיסור לאיים בכוח או להשתמש בו , ושל כיבודן האוניברסלי ושמירתן של זכויות האדם וחירויות היסוד לכל באי עולם , בהאמינן כי הקודיפיקציה והפיתוח המתקדם של דיני האמנות , שהושגו באמנה ז...  אל הספר