בנאום שנשא בשנת 1952 בפני הוועדה המשפטית של עצרת האו " ם ציין ד " ר יעקב רובינסון ז " ל , ששימש אז היועץ המשפטי למשלחת ישראל לאו " ם , שבשנים האחרונות התרחב תחום המשפט הבינלאומי עד מאוד , בשל הופעתן של הרבה מדינות עצמאיות חדשות , וכה אמר : אף על פי שמדינות אלה השיגו את עצמאותן רק בזמן האחרון , הריהן יורשות תרבויות עתיקות יומין , והכרחי למצוא דרך לשתף את מסורותיהן הישנות עם כלל המשפט הבינלאומי כמו שהוא מתפתח בזמן האחרון . בכך שהפנה את תשומת הלב לבעיית צירופן של מסורות משפטיות עתיקות אל עצם המשפט הבינלאומי החדש , נתן ד " ר רובינסון ביטוי לאחת התופעות האופייניות בהתפתחות הפילוסופיה של המשפט הבינלאומי בראשית המאה הי " ז . מבלי לערער על היבט ה ' כלל עולמיות ' במשפט הבינלאומי ( על אף ריבוי הפירושים למושג זה , ואף על פי שפירושים אלה מנוגדים זה לזה ועדיין לא ברור אם אפשר למצוא פשרה ביניהם ) , הכול מכירים לפחות כי מצד אחד , המשפט הבינלאומי נמצא ( בהלכותיו ובהליכיו ) בהשפעה של הניסיון המשפטי של האנושות , ומצד אחר , המשפט הבינלאומי חייב לשאוב מאותו ניסיון . סעיף 9 לחוקת בית הדין הבינלאומי נותן בי...
אל הספר