אמנה בינלאומית ( treaty , convention ) מתקיימת תמיד במסגרת ההקשר הרחב של המשפט הבינלאומי כמכלול ובמסגרת הזמן של מועד עשייתה . לצד הערה כללית זו , קיימות שתי דרכים להתבונן באמנה . האחת היא לראות בה כלי , מסמך שקובע התחייבויות וחובות משפטיות , כך שהמסכת ׳דיני האמנות׳ מתייחסת בראש ובראשונה לכלי זה . הדרך השנייה היא לבחון את תוצאת האמנה , כלומר החיובים שקיבלו על עצמם בעלי האמנה – המדינות ושאר הישויות שהסכימו שהאמנה תחייבן . במובן מסוים תהיה זו אמנה חקיקתית , שקובעת חוק בעבור בעליה או בעבור הקהילה הבינלאומית כולה . במובנה הרחב , זוהי ההבחנה בין דיני האמנות ודיני החובות , או במינוח הבינלאומי המקובל יותר עכשיו , דיני אחריות המדינה או דיני האחריות הבינלאומית ( ראו פרק יא להלן ) . בית הדין הבינלאומי הצביע על ההבחנה הזאת : את הקביעה אם אמנה נמצאת בתוקף אם לאו ואם התלייתה או ההסתלקות ממנה היו כהלכה , יש לקבוע לפי דיני האמנות . עם זאת , ההערכה באיזו מידה התלייתה של אמנה או ההסתלקות הימנה , שנראה שאינן עולות בקנה אחד עם דיני האמנות , כרוכות באחריות המדינות שהביאו לכך , צריכה להיעשות לפי דיני אחריות...
אל הספר