המשפטן האנגלי סלדן ניסח במאה הי " ז את ההשקפה בדבר קיומם של מימי החופין שמשתרעים עד קו דמיוני בלב ים . יש לשים לב למאורעות ההיסטוריים שהביאו אותו לניסוח השקפתו זו , ונראה שהוא מסתמך בהשקפתו זו על מקורות ישראל . ד " ר פ ' עוז זלצברגר היטיבה לבאר את הדברים במאמרה שעוסק בשורשים היהודיים של הרפובליקה המודרנית . וזו לשונה : הסיבה למאמץ האינטלקטואלי האדיר הזה היתה קטטה בין ציי הסוחר האנגלי וההולנדי על זכויות שיט בים הפתוח . ההולנדים , שייצג אותם המדינאי והמשפטן הדגול הוגו גרוטיוס , תבעו ' ים חופש ' , חופשי מגבולות וזכויות קניין . ואילו אנגליה , המעצמה הימית המתחרה , ביקשה ' ים סגור ' שמותווים בו גבולות מימי החופין . סלדן נחלץ לפעולה מטעם האינטרס האנגלי ובמצוות מלכו צ ' רלס הראשון . כך נכתבו שני חיבורי מופת בתולדות המשפט הבינלאומי , Mare ' ) Liberum הים החופשי ' , 1609 ) של גרוטיוס אשר טען – בהסתמך , בין השאר , על התנ " ך – שגבולות ימיים הם דמיון גרידא ועל כן אינם קבילים ; ואילו סלדן השיב לגרוטיוס בספר פולמוס בשם ' ) Mare Clausum הים הסגור ' , , ( 1635 שדווקא התנ " ך והתלמוד , בהתוותם בדייקנו...
אל הספר