מטעם אש " ף בניו יורק . בקשה זו עוררה מחלוקת בין האו " ם ובין ארצות הברית . העצרת ביקשה חוות דעת מבית הדין הבינלאומי בשאלה אם ארצות הברית מחויבת להפנות לבוררות את המחלוקת הזו , לפי הסכם המטה משנת . 1946 בית הדין השיב לשאלה זו בחיוב . אחר כך פסק בית המשפט האמריקני המוסמך כי המחויבויות הבינלאומיות של ארצות הברית גוברות על החקיקה הפנימית שלה , ולא ננקטו כל צעדים אחרים לסגירת משרדי המשלחת . בשנת , 1988 כאשר המדינה המארחת ( ארצות הברית ) סירבה להעניק אשרת כניסה ליושב ראש אש " ף ולאפשר לו להיכנס לתחומה כדי להופיע בפני עצרת האו " ם , החליטה העצרת להעלות את העניין על סדר היום של המליאה בז ' נבה , מבלי לפגוע בנוהלי העבודה הרגילים . תנועות שחרור לאומיות לא התקבלו כצדדים להסכמים רב צדדיים , אפילו כאשר הוזמנו להשתתף בוועידה שבה נחתם ההסכם . כך , בוועידה הדיפלומטית בדבר אישור מחדש ופיתוח של המשפט הבינלאומי ההומניטרי החל בסכסוכים מזוינים ( ועידת ז ' נבה בשנים , ( 1977 – 1974 אף על פי שתנועות שחרור לאומיות הוזמנו כדין להשתתף בוועידה וזכו במעמד מתוקף כלל 58 לכללי הנוהל של הוועידה , לא הותר להן לחתום ע...
אל הספר