משנת 1516 עד שנת 1917 היו כל השטחים במזרח התיכון הערבי וצפון אפריקה חלק מהאימפריה העות ' מאנית . הקווים המנהליים של המחוזות העות ' מאניים שימשו בסיס לגבולות הבינלאומיים של השטחים שנמסרו למנדט צרפתי ( סוריה ולבנון ) או בריטי ( פלשתינה א " י ועיראק [ ארם נהריים ]) בהסדר השלום של 1919 ומשם נעשו נקודות מוצא לגבולותיה של מדינת ישראל . לפני מלחמת העולם הראשונה הגבול היחיד שהיתה לו חשיבות לגבולותיה של מדינת ישראל או כל יחידה אחרת שתבוא במקום השלטון העות ' מאני , היה הקו המבדיל בין האזור בשלטון תורכי בצפון ובדרום חצי האי סיני לבין מצרים , כשלעצמה רשמית פלך של האימפריה העות ' מאנית אך בחסות בריטניה . כיוון שמצרים היתה חלק מהאימפריה העות ' מאנית לא היה קו זה גבול בינלאומי במלא מובן הביטוי כי אם קו מבדיל מנהלי ( administrative dividing line ) בין שני מחוזות של האימפריה העות ' מאנית . הוא נקבע בהסכם רפיח מיום 1 באוקטובר 1906 בין נציגי הסולטאן התורכי ונציגי החדיוויאת ( תת ממלכה ) של מצרים בדבר קביעת הקו המבדיל בין הווילאית ( פלך ) של חיג ' אז עם סנג 'אק ( מחוז ) ירושלים וחצי האי סיני ( an administ...
אל הספר