תחומה של מדינה מורכב מכל השטח שנמתח בין גבולותיה , רצועת הים הסמוכה לחופיה המכונה ' מימי החופין ' ( , ( territorial sea והמרחב האווירי מעל שטח הקרקע ומימי החופין שלה . השרטוט של מימי החופין שייך לדיני הים ( ראו פרק ח להלן ) . הגבול החיצוני של מימי החופין הוא הגבול הימי של המדינה – מושג שהיה ידוע כבר בימי התנ " ך ( ראו פרק ח § 8 . 13 . 1 להלן ) . סעיף 29 לאמנות וינה בדבר דיני האמנות קובע כי אם לא משתמעת כוונה אחרת מהאמנה או ממקום אחר , אמנה מחייבת כל מדינה בעלת האמנה ' לגבי כל שטח ארצה ' . בהקשר זה , ' כל שטח ארצה ' כולל את רצועת ים הסמוכה אליה עד לגבול החיצוני של מימי החופין ולא מעבר לזה . המרחב האווירי הפרוש ממעל משתייך למשפט האוויר ( ראו פרק ט להלן ) . ריבונות זו משתרעת גם לתוך בטן האדמה לפי היכולת הטכנולוגית בכל עת , אל השכבה התת קרקעית של השטח , מתהום ארעא ועד רום רקיעא , ( usque , ( ad coelum , usque ad infernos אולם לא לחלל החיצון מעבר למרחב האווירי ( ראו פרק ט § 9 . 04 להלן ) ולחלל הקיברנטי – בטכנולוגיה הקיימת היום – שמעבר לשליטתה (§ 9 . 05 להלן ) . ריבונות זו היא בלעדית ושום מד...
אל הספר