לשונה הרחבה והכללית של ההצהרה לכל באי העולם , אשר בקושי הותאמה באמנות השונות ובמסמכים האחרים לשם העברתן של זכויות וחירויות אישיות אל מסגרת המשפט ההסכמי ומכאן גם אל מערכות המשפט הפנימיות , התגלתה כלא מספיקה להבטיח שמירה על זכויות האדם במקומות שונים בעולם , ולא לחלוטין תואמת את האווירה החברתית והתרבותית באזורים שונים . דבר זה הוביל לגיבוש תפיסה אזורית של דיני זכויות האדם בשלושה אזורים : ( א ) במסגרת פעילותה של מועצת אירופה ולאחר מכן הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה ; ( ב ) במסגרת פעילותו של ארגון המדינות האמריקניות ; ו ( ג ) במסגרת איחוד אפריקה , בהתאמה . הסדרים אזוריים אלה משלבים את העקרונות הכלליים של ההצהרה לכל באי עולם למאפיינים התרבותיים והחברתיים המשותפים למדינות האזור . המשותף לשלוש המערכות האזוריות הללו הוא הדרישה למצות את הסעדים הפנימיים לפני הפנייה לסעד אזורי . עם בתי הדין הבינלאומיים נמנים שלושה בתי דין אזוריים קבועים שעוסקים בזכויות אדם ( ראו לעיל פרק ג § . ( 3 . 08 בתי הדין לזכויות האדם נבדלים משאר בתי הדין הקבועים בשני היבטים : ( 1 ) סמכות השיפוט העניינית שלהם אינה כללי...
אל הספר